היער, מרחב סבוך ואפל שבו האור מסתנן באיטיות, חושף רק חלק מסודו ומסתיר את השאר.
זהו מקום של סכנה ופחד, אך גם של סקרנות ופליאה, שער אל הלא־רגיל.
התערוכה מזמינה את המבקרות והמבקרים לשוטט ביער־תודעה, מרחב ביניים שבו החושך חדל להיות איום והופך לשדה פתוח של גילוי.

ורד צין וחגית פרנקל מכסות את קירות הגלריה בציורים רחבים וצפופי דימויים, ולאחר מכן מכסות אותם בשכבת צבע שחור בו המבקרות והמבקרים יכולים לחרוט, לחשוף את הדימויים החבויים ולהיות שותפים ביצירה המתהווה.