הדמויות של זיו שמח נולדות ברחוב וחוזרות אליו, מוארות בתוך קופסאות האור של גלריית הרחוב יפו 97 ירושלים. זוהי הצצה ליקום צבעוני, היפר-רגשי, בו הדימויים משתלבים ומתפרקים זה בזה לכדי קרנבל גרוטסקי של אנושיות: בין חמלה לאגרסיביות ובין דמיון למציאות, הדימויים נאספים יחד אל הרחוב הירושלמי, תלויים בו בין אמונה לספק, ונושאים עמם את הכורח, או את הדחף הפועם – לצייר, ליצור, ויהי מה.