בחלונות הספרייה הישנה משתקפים דימויים שנראים כמבט אל החוץ, אך מתגלים כמסע פנימה, אל מעמקי החלום. יצירותיהם של מאיירות ומאיירים מירושלים בוחנות את המתח שבין חלון למראה, בין מה שנגלה לבין מה שמחזיר אותנו אל עצמנו. שקוף או משתקף, הזכוכית הופכת למעבר בין ממשי למדומיין. דרך קו, צבע ואור, האיור עצמו נהפך לחלון ולחלום גם יחד: מבט לא רגיל אל מה שמבצבץ מן הצד השני של הזכוכית.